נהיגה בזמן פסילה

נהיגה בזמן פסילה נחשבת היום לאחת מעבירות התעבורה החמורות בדיני התעבורה, וזאת כאשר לרוב לא נלווה כל אלמנט של סיכון למשתמשי הדרך.

חומרת העבירה נובעת מחומרת ההפרה עצמה. הנאשם נפסל על ידי אחד הגורמים המוסמכים לנהוג ברכב מנועי. נהג המפר איסור זה ונוהג למרות האיסור, נוהג בזמן פסילה, מדובר בעבירה של זלזול כלפי החוק וכלפי הגורם הפוסל.
הסדר הציבורי מבוסס חובת הציות לחוק ולגופים הרשמיים הממונים של שמירת החוק. נהג המפר את חובת הציות לחוק, פוגע בסדרי שלטון ומערער את הלגיטימיות של המוסדות הרשמיים.
אפשר לומר, שהעבירה של נהיגה בזמן פסילה הפכה למכת מדינה של ממש. אנשים רבים, אשר רישיון הנהיגה שלהם נפסל, מרגישים אבודים ללא רכב, נפגעת פרנסתם והזכות שלהם לתנועה, מעדיפים לקחת את הסיכון ולנהוג ברכב על אף הפסילה.

המשטרה מנסה להילחם בכל כוחה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, המשטרה מציבה מארבים וכך מנסה לתפוס נהגים אשר נוהגים בזמן פסילה.
משטרת ישראל מפעילה סוכנים סמויים, אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובלשים על מנת לאתר ולעצור נהגים החשודים בעבירות של נהיגה בזמן פסילה. ימ"ר את"ן זו יחידה הנחשבת יחידה מובחרת בתוך משטרת ישראל ונלחמת בצורה עיקשת בעבירות תעבורה חמורות ובמיוחד עבירה של נהיגה בזמן פסילה. לכן, כל נהג שהוא פסול מנהיגה, נמצא "על הכוונת" של ימ"ר את"ן, לרוב על פי מידע מודיעיני או בדיקות מדגמיות.

המסגרת הנורמטיבית

עבירה של נהיגה בזמן פסילה, מוגדרת בסעיף 67 לפקודת התעבורה:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד"

במילים אחרות, אדם אשר נפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה, והודיעו לו באופן רשמי על דבר הפסילה, ולמרות זאת, נוהג ברכב, עובר עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
במקרים רבים, קל להוכיח את כל הרכיבים לעיל, אך ישנם מקרים סבוכים יותר בהם הנהג לא נכח במשפטו או שלא הודע לו דבר הפסילה, או מקרים אחרים בהם יש צורך בחישובי פסילה או עיכובי ביצוע של עונש הפסילה.

נהיגה בפסילה – ענישה

מאחר וזו עבירה הנחשבת כנגד סדרי משפט ושלטון, הענישה בגין עבירה זו היא בהתאם. זו אחת מהעבירות הבודדות בתעבורה בהן מצטרף רכיב ענישה מן התחום הפלילי, רכיב המאסר.

נכון להיום, כמעט לא מסתיים תיק של נהיגה בזמן פסילה ללא רכיב של מאסר, אם זה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר בדרך של עבודות שרות או לכל הפחות מאסר על תנאי.

אדם אשר נפסל על ידי גורם רשמי כלשהו, ואינו מציית לעונש שהוטל עליו, שומה על בית המשפט להעלות את רף הענישה כלפי אותו הנהג ולהוסיף רכיב ענישתי נוסף על הפסילה שאותה ככל הנראה לא מכבד הנהג. לבית המשפט לא נותרת ברירה אלא להרחיק את אותו נהג מהכביש בדרך אחרת והיא בדרך של מאסר.

מעצר עד לתום הליכים

מערכת המשפט ומשטרת ישראל רואים נהגים שנהגו בזמן פסילה ככאלו שמסכנים את שלום הציבור ופוגעים בסדרי המשפט ולכן יש להרחיקם מן הכביש ומכיוון שלא ניתן לסמוך על נהגים כאלו שלא יחזרו לנהוג כי הרי נתפסו נוהגים בזמן פסילה, המשטרה מגישה בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

המשמעות היא כי נהג אשר נהג בזמן פסילה עלול למצוא את עצמו עצור מאחורי סורג ובריח או לכל הפחות משוחרר בתנאים מגבילים ביותר כדוגמא מעצר בית מלא לתקופה ארוכה של מספר חודשים, עד אשר יסתיים משפטו.